התיאוריה הפסיכו-קראטיבית

שיתוף ב facebook
שיתוף ב google
שיתוף ב twitter
שיתוף ב linkedin

ד"ר פינקי פיינשטיין

התיאוריה הפסיכו-קראטיבית בדבר אישיות האדם והתפתחותו מתחילה בתפיסת הבריאות הפסיכו-קראטיבית: האישיות הבריאה יותר היא זו שמירב משאבי הנפש בה מוקדשים לצמיחה, התרחבות וביטוי אותנטי יצירתי בתחומי החיים העיקריים.  

מתוך תפיסה זו גם נגזרת הפתולוגיה: כל סטייה מהמצב הבריא הנ"ל מהווה הכבדה על נפש האדם ומקור לכאב, קושי, בעיות וסבל מסוגים שונים ומגוונים. מבחינה זו, חשיבותה של טראומה או חשיבותם של תנאים לא פשוטים בהם גדל האדם ושמסבים לו מצבי חסר, חסך ופגיעה היא בעיקר בהרחקת האדם ממצבו הבריא האותנטי, של צמיחה, התרחבות וביטוי יצירתי, הרחקה שהיא למעשה עיקר הקושי והכאב שחווה האדם ופחות עצם הדברים הלא נעימים שחווה.

התפיסה הפסיכו-קראטיבית היא שהיכולת של הנפש לצמוח ולהתרחב באופן יצירתי היא טבעית ומולדת ויכולה לבוא לידי במידה ויתקיים תהליך טיפוח שמוביל אותה לביטוי מותאם בחיים הבוגרים. כל סוג של היעדר הטיפוח ההולם, אם עקב הזנחה והיעדר מודעות וכלים ואם עקב פגיעה מעשית מרחיקה את האדם מדרכו הבריאה וחושפת אותו ליותר קשיים וחוסר יכולת להתמודד עם אתגרי החיים.

מכאן גם ההנחה שכל פתולוגיה רגשית/נפשית מקורה תחילה לא בעצם בעיה מסוימת אלא בתוצאה שלה: הרחקת האדם ממקורות כוחות הצמיחה והביטוי היצירתיים שלו, שבנוכחותם המלאה יותר חלק ניכר או כלל הפתולוגיות הרגשיות כלל לא היו מגיעים לידי ביטוי משמעותי או ראוי לציון.

בהיותו של אדם חי ומתקיים בסביבה שמספק לו המקום, כדור הארץ וחברת בני האדם בתוכו, הוא נחשף לגירויים שונים בעל כורחו, כולל גירויים שאינם מסבים לו נחת רוח. כמו כן פועלים גם בתוך האדם זרמי תודעה שונים שחושפים אותו לגירויים שלא תמיד בשליטתו כמו שינויי מצבי רוח, חרדות ועוד. האדם חשוף כך למה שניתן לכנות "אתגרי החיים" איתם יתמודד טוב יותר או טוב פחות בהתאם למידת הקירבה שלו לכוחות הבריאות שהוזכרו לעיל.

הכוחות הבריאים של הנפש, שעניינם כאמור הוא צמיחה, התרחבות וביטוי אותנטי יצירתי יכולים לסייע לאדם להתמודד באופן יעיל וטוב יותר עם אתגרי החיים השונים. כוחות אלה מהווים בשביל האדם את המקור לפעולה הפסיכו-קראטיבית, פעולה שבה האדם מתמודד עם קושי, דיסהרמוניה וחוסר איזון דרך מהלך שהופך את המטען הרגשי שנלווה למצב הלא נוח לביטוי יצירתי אותנטי, שלא רק מחלץ אותו מהמצב בעייתי אלא גם מהווה נדבך חשוב בתבנית הצמיחה וההתרחבות של האישיות. מהלך זה יכול גם להיקרא "טרנספורמציה רגשית".

כאשר המהלך הפסיכו-קראטיבי מתרחש, והאדם אכן מצליח לעבור ממצב של קושי ודיסהרמוניה, או מצב של לחץ וחוסר אונים, למצב של עבודה יצירתית עם הדיסהרמוניה המדוברת הוא מונע מעצמו את מה שיכול היה לקבוע גורלות להמשך תפקודו הרגשי העתידי: חווית חוסר יכולת להשפיע על מציאות דיסהרמונית ובעצם: טראומה. כאשר מצב של טראומה חוזר על עצמו מספיק פעמים מתקבעת תחושת חוסר מסוגלות שגם מתרחבת לכדי תבנית שמזכירה מצבי התמכרות שבה מתקיימת חזרתיות (שחזור) של מצב הקושי וחוסר האונים ויחד איתה הכאב הכרוך והפגיעה שנלווית לאותו עניין.

התכלית של הטיפול הפסיכו-קראטיבי היא לשקם את היכולת הפסיכו-קראטיבית הטבעית ללא כל קשר לטיב הקושי הרגשי המדובר. בתוך הטיפול מקבל המטופל הזדמנויות שונות לגשת לנושאים דיסהרמוניים, אליהם פיתח תבנית של התמכרות (שיוצרת אווירה "משכנעת" של חוסר יכולת לחולל שינוי ואף זורעת באדם ייאוש ופסימיות ושכנוע עצמי לגבי חוסר האונים שלו) ובחסות הנחיית המטפל ונוכחותו התומכת והמאפשרת להפעיל מחדש כוחות טבעיים שהופכים מטען מנטאלי שיש בו תחושת כאב וחוסר זרימה לתנועת ביטוי יצירתי שהופכת רגש תקוע לכזה שניתן לשאת ולתת אתו, לעבוד אתו באסטרטגיות חדשות ואף להפיק ממנו תועלת חדשה ותנועה לעבר שינוי מבורך.

דרך השיחה והתרגילים המטרה היא להעניק למטופל רגעים בהם מתקיימת חווית מסוגלות, ולו חלקית, להתמודד עם המטען המכביד הכרוך בקושי בכלים שהופכים אותו, וגם באופן ראשוני, לכזה שניתן לעשות בו רמה מסוימת של "משחק" יצירתי-רגשי.

כאשר המהלך הטיפולי הזה מצליח ומרחשת טרנספורמציה רגשית, גם ברמה בסיסית וראשונית, יכול האדם להתפנות קצת יותר לדרך הצמיחה וההתרחבות היצירתית שלו, דרך שבוקעת מתוכו באופן טבעי בצורה של תשוקה בריאה להתפתחות, שינוי וצעדים אמיצים למימוש חלומות ומשאלות. ככל שדבר זה קורה כך גם מתעצם בו הכוח הפסיכו-קראטיבי הבסיסי, שיעמוד לרשותו בקשיים הבאים ובדיסהרמוניות החדשות אותן יפגוש, כמו גם כאלה שהיו רדומות וישובו ויתעוררו.

האדם הבריא יותר מבחינה רגשית, אם כן, הוא זה שמצויד בכלים שמאפשרים לו לפגוש את אתגרי חייו, ששזורים בו דרך זכרונות מהעבר ומציאות ההווה שלו ואיתם לעבור מהלכי טרנספורמציה שיאפשרו לו להיפרד ממשקעים ומהרגלים שמקבעים קשיים, עד כדי התמכרות אליהם ולפנות יותר ויותר מקום לביטוי אותנטי של צמיחה ויצירתיות. ברמה עמוקה יותר ניתן לומר שעצם המעבר דרך קשיי ואתגרי החיים לא רק מפנה את האדם לסגנון חיים בריא יותר אלא אף מהווה חלק משמעותי בהם. נתיב הצמיחה של האדם כרוך תמיד וקשור תמיד בבעיות שמלוות אותו וביכולתו להפוך אותן למרחב עבודה של התמודדות שמחוללת שינוי.

התנאים הפסיכו-קראטיביים

שלושה תנאים פסיכו-קראטיביים מהווים תשתית לאפשרות לקדם את האישיות לנתיב התפתחות והתמודדות שיש בהם טרנספורמציה רגשית והתקרבות לביטוי אותנטי ויצירתי של האישיות תוך צמצום הולך ונמשך של מידת ההתמכרות לבעיות הכרוניות:

אהבה עצמית, ביקורת עצמית ויצירתיות רגשית.

שלושת תנאים אלה הם כלים הכרחיים למהלך הטרנספורמציה וחשוב לא פחות – אלה כלים שניתן והכרחי לתרגל אותם ולהגדיל מודעות לחשיבותם ומקומם בהתפתחות אישיות האדם.

אהבה עצמית:

מושג שמשקף את מערכת היחסים השוטפת של אדם עם עצמו, יכולתו לחוש חמלה כלפי עצמו, יכולתו לתמוך בעצמו, יכולתו להכיל את עצמו במלואו, כולל את החלקים הלא מובנים, הלא רצויים, הלא נוחים והמביכים ביותר שבו. אהבה עצמית משקפת את יכולתו הפוטנציאלית של האדם להיות לעצמו לחבר, לבן לוויה ולשותף בכל מצב ודרך. אהבה עצמית היא התשתית בה צמיחה יכולה להתרחש או סוג של "רחם" שמגונן ומזין בו זמנית בעוד האישיות עושה את דרכה במשעולי החיים השונים. אהבה עצמית היא המקור לאמון עצמי, לנחמה, לתקווה ולאופטימיות כמו גם לאפשרות לקום ממשבר או מקריסה ולהמשיך הלאה.

בהקבלה פסיכו-דינאמית מהווה אהבה עצמית אספקט של "אגו בריא". ככל שהאגו, תפיסת העצמי, ניחן ברמה גבוהה יותר של אהבה עצמית כך גם תפיסת העצמי חיובית יותר כמו גם היכולת לעמוד מול מצבי קושי. אגו עשיר יותר באהבה עצמית מסוגל להכיל בתוכו חרדות ותנודות רגשיות ללא צורך בשימוש מסיבי של מנגנוני הגנה. אגו עשיר יותר באהבה עצמית מסוגל לתפוס באופן סובלני יותר את דחפי האיד השונים וגם לתווך ביתר קלות את ניודם לעבר ביטוי יצירתי שנותן להם תוקף, משמעות וכמובן גם הפחתת מתח.

לפי התפיסה הפסיכו-קראטיבית אהבה עצמית היא תכונה שיש לטפח במשך כל חיי האדם, על ידי תרגול חוזר, מחוות, ביטויים, התייחסויות והחלטות שמקורן באהבה עצמית ובשימת האדם את עצמו בראש סדרי העדיפויות של חייו. תרגול ומודעות לאהבה עצמית כמוהם כהשקעה חוזרת ונשנית של האדם בקשר עם עצמו, שכמו בכל קשר, כאשר מתקיימת השקייה וטיפוח, כך גם צומח הקשר ומתחזק, ולהיפך.

התבוננות בכל מצב של בעיה רגשית מתמשכת או קונפליקט שלא מוצא את פתרונות באופן קבוע או חוזר תגלה תמיד שבאותו נושא קיים מחסור ניכר של אהבה עצמית, מצב שמבחינה פסיכו-קראטיבית כלל לא מפתיע, שכן ללא נוכחות אהבה עצמית לא ניתן לחולל שינוי (טרנספורמציה) בדיסהרמוניה הרגשית קיום בעיה מתמשכת מעיד תמיד על היעדר אהבה עצמית באותו עניין, או בכלל.

ביקורת עצמית:

כל אדם שמודע מספיק לעצמו מכיר את החלק הזה באישיות שלו: אותו חלק שאינו סובלני לטעויות, לשגיאות ולסטייה מהכיוון שנתפס כ"נכון". סוג של "שוטר פנימי" שמזהיר את האדם מפני סיכונים, מפני יוזמה שעלולה שלא להצליח או להביך, מפני שינויים, מפני נון קונפורמיסטיות ואף מפני אינדיבידואליות, יצירתיות, מקוריות, תעוזה, ילדותיות, משחקיות ושובבות.

חלק זה באדם מופיע לפני פעולה בביטויים של אזהרות, חששות, צורך לתכנן כדי להימנע ממשגים ואף פעמים רבות כדחיפה להימנעות מפני מהלך שיש בו מידה כזו או אחרת של אי ודאות, ספקות או סיכון. השפעה זו גורמת פעמים רבות לקושי ביוזמה ובהתחלת פעולות, בקבלת החלטות שחורגות מהשגרה, בפעולות שחותרות לשינוי או התחדשות ובוודאי שבמחוות יצירתיות וכאלה שמעורבת בהן רמה של אי ודאות.

חלק זה באישיות האדם מופיע גם במהלך פעולות ככזה שמעביר ביקורת, פעמים רבות מוגזמת ונרחבת מדיי, לגבי אופן הפעולה, לגבי האיכות שלה ולגבי הצלחתה או כישלונה. מעורבות יתר של חלק זה במהלך פעולה עלול לשבש באופן ניכר את מידת התשוקה, היצירתיות, הגמישות והיכולת לעמוד אל מול האתגרים שקיימים באותו נושא. מעורבות יתר של ביקורת עצמית בעת פעולה עלולה לייצר חוויה לא נעימה שתעצור את האדם מהמשך העשייה, שתימנע ממנו מלשוב ולעשותה בהמשך ומקיבוע כאב וטראומה באותו עניין.

חלק זה באישיות האדם מופיע גם לאחר פעולות עם מיקוד יתר במה שהיה לא בסדר בעשייה, עם חוסר שביעות רצון מהיבט כזה או אחר שלה, עם אכזבה עצמית עד כדי כעס עצמי ומיקוד יתר במה שהיה כביכול לא תקין תוך צמצום ראיית החלקים הטובים, היצירתיים והאמיצים במהלך הפעולה. גם היבט זה של ביקורת עצמית מוגזמת מוביל בסופו של דבר לדרגות כאלה או אחרות של הימנעות ושל התרחקות של האדם מיזמה, ממהלכי שינוי ומחלק מאסטרטגיות ההתמודדות היעילות העומדות לרשותו.

אך לא פחות חשוב: כל מצב של קושי רגשי, מהקל והנסבל יחסית ועד לכבד והמעיק ביותר מתאפיינים באופן מובהק בנוכחות יתר של ביקורת עצמית מוגזמת ועוינת, שמחמירה את הקושי הקיים, מקבעת אותו, מעצימה אותו ומונעת את האפשרות לעשות בו תהליך שינוי וטרנספורמציה. פעמים רבות הסרת המרכיב של הביקורת העצמית המוגזמת מהמצב הבעייתי מהווה חלק נרחב מאד בתהליך הריפוי, שכן עיקר הקושי הכרוך בבעיה נובע מהדיבור העצמי השלילי שמתלווה אליה, אם כזה שמתאפיין ברחמים עצמיים ובתחושת קורבנות מוגזמת ואם כזה שמתאפיין בעוינות עצמית מוגזמת וחוסר סובלנות עצמית שמאפילים באופן מהותי על הבעיה המקורית עמה אמור האדם להתמודד.

בהקבלה פסיכו-דינמית מהווה הביקורת המוגזמת סוג של מאפיין או שלוחה של הסופר אגו בעודה עסוקה ללא הרף בהשגחה אחר ניסיון של האדם להגעה לחופש ביטוי נרחב וניסיון להצר את צעדיו אלה. בדומה לסופר אגו עושה הביקורת העצמית המוגזמת שימוש נרחב בסוגי "הענשה" דרך השראת רגשי אשמה מרובים ונראטיבים "הגיוניים" או "נורמטיביים" לכאורה שמשרתים את תכלית ההימנעות משינוי, העזה, יצירה והתחדשות.

לפי התפיסה הפסיכו-קראטיבית ביקורת עצמית מוגזמת היא חלק באישיות שניתן וראוי לצמצם באופן תמידי, דרך מודעות ותרגול שוטף. הכרת העובדה שמדובר כמעט תמיד בביקורת עודפת ומופרזת מאפשרת יצירת פרופורציות סביב אתגרי השעה. הפחתת ביקורת עצמית מגדילה את הסיכוי למהלכי שינוי וטרנספורמציה ואילו הישארותה ברמה גבוהה ומוגזמת מרחיקה את האפשרות הזו, מקבעת בעיות ואף נוטעת בהן את הגוון הממכר שלהן.

יצירתיות רגשית

יצירתיות רגשית היא המקום בו האדם "מתאמן" בטרנספורמציה רגשית תוך התחברות ליכולת הטבעית שלו ליצור, לחולל שינויים ולהתמודד עם אתגרים מתוך הלך רוח של משחק, שעשוע ואלתור. יצירתיות רגשית היא עבודה שבה האדם מבטא את הרגשות שלו דרך מדיום יצירתי באופן שמתמקד בעשייה נטולת ביקורת או חשיבה הגיונית רבה. במקום הזה מתקיימת אפשרות להיבטים הלא מודעים והשרשיים של בעיה לעבור תהליך עיבוד ושינוי בכלים עוקפי חשיבה הגיונית. יצירה רגשית דומה מאד לאופן בו ילדים יוצרים באופן חופשי, עד לרגע בו הם מפנימים ערכים של ביקורת מוגזמת ומתחילים להטיל ספק בעבודתם או ביקורת מוגזמת על תוצרי עשייתם.

מרבית האנשים הבוגרים לא עוסקים ביצירה רגשית ולא רואים בה ערך משמעותי ובו זמנית נאבקים באופן קבוע בהמולה הרגשית שמתחוללת בראשם, המולה של מטען רגשי שבאופן בריא ותקין היתה אמורה לקבל מענה של ביטוי יצירתי שוטף ושגרתי (ומכאן גם הביטוי המרכזי של התיאוריה "פסיכו-קראטיבי"). בהיעדר הרגל של יצירה רגשית האדם נותר מרוחק מהיכולת הטבעית שלו לעשות טרנספורמציה של הרגשות שלו ואלה נותרים כלואים בראשו ומנהלים את חייו.

לא רק זאת – במצב כזה לא נותר לאדם אלא לנסות, באופן קבוע, להתמודד עם הדינמיקה הרגשית שבתוכו בכלים שכליים-הגיוניים יותר, כאלה שאינם קשורים באמת למקור ממנו נובעים הרגשות (מוח ימין). התנהלות זו מכשילה עצמה ללא הרף משום הניסיון לתפוס דבר מה ולהתמודד אתו בשפה הלא נכונה ובכלים הלא מתאימים, ואף להיוותר לא מודעים לחוסר ההתאמה הזו.

מה שמפריד בדרך כלל מהאדם מלעשות שימוש שוטף ביצירתיות רגשית היא הביקורת העצמית המוגזמת שהוזכרה למעלה, שמצמצמת עד מאד את הגישה להלך הרוח שמאפשר גישה ליצירה רגשית, שלא חושש מטעויות או מביטוי לא מוצלח, שמוכן לשחק, להיות מופתע ומתחדש. ככל שמתרחשת הפחתה של הביקורת העצמית המוגזמת כך נוצרות הזדמנויות, הן מבחינת הגישה העקרונית והן מבחינת המוכנות, להתנסות בכלים של יצירתיות רגשית שמובילים להקלה רגשית משמעותית והורדת הצורך להשקיע אנרגיה מחשבתית עודפת ולא יעילה בקונפליקטים שוטפים.

תכלית התהליך הפסיכו-קראטיבי להפגיש את האדם מחדש עם יכולת קיימת לגשת לתנועה הרגשית בתוכו באמצעות כלים של יצירה רגשית מידית (כתיבה אינטואיטיבית, ציור אינטואיטיבי, ריקוד אינטואיטיבי) ובתוך השדה הטיפולי דרך תרגילים פסיכו-קראטיביים שמהווים בו זמנית כלי לאבחון וכלי לטיפול. הפנמת האפשרות הזו מעניקה לאדם דרך לחוות מסוגלות ויכולת להתמודד באופן יצירתי ומקורי עם קושי, מה שעשוי עם הזמן להוביל לשינוי עקרוני במקומו של הקונפליקט ומקומה של בעיה בחייו של אותו אדם.

בהקבלה פסיכו-דינמית מהווה היצירתיות הרגשית אפיק ביטוי לגיטימי ואף יעיל ל"איד". הערוץ שמאפשר זרימת תכנים רגשיים מכל סוג ואף הפיכתם לתנועה של משחק, פורקן, שינוי וטרנספורמציה מהווה מוצא בעל ערך גבוה למה שבדרך כלל מוכרח להישמר תחת מעטה קפדני של כללי זהירות, מוסר ונורמות. כל פחד של אדם מפני חופש ביטוי רגשי-יצירתי נובע מהביקורת העצמית המוגזמת שהתפתחה ביחיד כמו גם בתודעה הקולקטיבית שאינה אלא תצורה נגישה ומודעת יותר של הסופר אגו.

לסיכום שלושת התנאים הפסיכו-קראטיביים:

התפתחות האדם והתקדמות למצב בו הנפש יכולה להתפנות יותר לתהליכי צמיחה והרחבת הביטוי האותנטי יצירתי תלויים במידה רבה בשלושה גורמים מרכזיים בעלי זיקה לשלושת מרכיבי האישיות הפרוידיאניים: הגברת אהבה עצמית (חיזוק האגו על ידי הפיכתו לכזה שעיקר תפקודו משקף ערכים וכלים של אהבה עצמית), הפחתת ביקורת עצמית מיותרת (החלשת המקומות בהם הסופר אגו מונע טרנספורמציה ועידון של דחפי האיד) והגברת יצירתיות רגשית (תיעול אנרגיית האיד למקומה הנכון: ביטוי יצירתי שהופך תכנים "קשים" "אסורים" או "קונפליקטואליים" לביטוי יצירתי מהנה, משחרר ומענג).

קצת עליי

ד"ר פיינשטיין הוא פסיכיאטר שממקד את הטיפול שלו בכלים לא תרופתיים, ככל שהדבר ניתן, וזאת על מנת להביא את האדם למצב בו הוא פוגש את יכולותיו לרפא את עצמו ולהשתחרר ממה שמפריע לו לקיים אורח חיים איכותי ומספק. הוא מחברם של ספרים רבים שמתמקדים ביכולתו של האדם לחולל שינויים בחייו.

מאמרים אחרונים

עקבו אחרינו

דילוג לתוכן